מאפייני קרנות אשראי:

תחום החוב מתאפיין במספר רב של קרנות השקעה בעלות אסטרטגיות השקעה שונות, ישנן קרנות שמשקיעות באשראי צרכני, אחרות בחברות וחלקן משקיעות בנדל"ן. כמו כן, אפשר לפלח את הקרנות גם לפי הסיווגים הבאים:  החוב: חוב עם\בלי בטוחות, הבדליםבסדר הנשייה וסוג החוב (בכיר, משני, מזנין).

לרוב, לכל קרן מומחיות בתחום חוב ספציפי, שאותה היא מנסה לשכלל כדי לייצר עודף תשואה, להקטין את מקרי חדלות הפירעון ולמצות למקסימום את הביטחונות הקיימים בחוב הנתון. קרנות החוב משקיעות לרוב בחוב שאינו סחיר, ומאפשרות בכך למשקיע להיחשף למגוון רחב של אלטרנטיבות חוב, שאין ביכולתו להיחשף אליהן דרך השווקים הסחירים.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום החוב אותן ניתחה אובייקטיב >> לחצו כאן

מגמות בתחום:
בשנים האחרונות גדלה פעילות המימון ע"י גופי אשראי חוץ-בנקאיים מכיוון שהבנקים המסחריים מפחיתים את הפעילות בתחום המימון לנדל"ן וזאת בעיקר בשל הגדלת דרישות ההון. לרוב, הליך הבדיקה, החיתום והעמדת ההלוואות נעשה במתכונת בנקאית ובדומה לתהליך המקובל, אך בסכומים נמוכים יותר ובמהירות המאפשרת ליזמים הוצאה לפועל של השקעות אטרקטיביות.

קרנות P2P:

הלוואות P2P ("הלוואות עמית לעמית") היא צורה של הלוואה ישירה של כסף לאנשים פרטיים או לעסקים, ללא מוסד פיננסי רשמי שישתתף כמתווך בעסקה. הלוואות P2P נעשות בדרך כלל באמצעות פלטפורמות מקוונות המתאימות בין המלווים ללווים הפוטנציאליים, ונחשבות כמקור מימון חלופי. הלוואות P2P מציעות הלוואות עם וללא בטוחות. בטוחות בהלוואות יכולות לנוע מנכסי נדל"ן למגורים, נכסים פיזיים אחרים, חסכונות, מקורות תזרים שיש ללווה ועוד.

• הלוואות P2P מתבצעות באמצעות פלטפורמה מקוונת מיוחדת. השלבים שלהלן מתארים את תהליך ההלוואות P2P הכללי:לווה פוטנציאלי המעוניין בקבלת הלוואה משלים בקשה מקוונת בפלטפורמת ההלוואות לעמית.
• הפלטפורמה מעריכה את הבקשה וקובעת את הסיכון ודירוג האשראי של הפונה. לאחר מכן, המערכת מקבעת שיעור ריבית מתאים למבקש.
• עם אישור הבקשה, הלווה מקבל את האפשרויות הקיימות מהמשקיעים על סמך דירוג האשראי שלו, והוא יכול לבחור מבין המלווים.. הפונה יכול להעריך את האפשרויות המוצעות ולבחור אחת מהן.
• לאחר קבלת ההלוואה, הלווה אחראי לתשלום תשלומי ריבית תקופתיים (בדרך כלל חודשיים) והחזר סכום הקרן בעת ​​הפירעון.
• החברה שמתחזקת את הפלטפורמה המקוונת גובה עמלה הן מהלווים והן מהמשקיעים עבור השירותים הניתנים.
  
  

קרנות החוב שמבצעות השקעה באמצעות הפלטפורמה בוחרות תיק של הלוואות או הלוואות ספציפיות בהתאם לניתוחים שהם מבצעות וע"י בחירה של מאפיינים שונים כגון: גיאוגרפיה, מקצוע, מטרת נטילת ההלוואה ועוד). הקרנות מגדירות את פרופיל הסיכון שהן רוצות או לחילופין, את הריבית שהן מצפות לקבל והפלטפורמה מספקת את ההלוואות שכנגד, נושאות הריבית המתאימה לרמת הסיכון.

יתרונות של הלוואות P2P:

• תשואות גבוהות יותר למשקיעים
• מקור מימון נגיש יותר ללווים
• שיעורי ריבית נמוכים יותר, שמקורם בתחרות הגדולה בין המלווים ובהיעדר העמלה לבנק.

חסרונות של הלוואות P2P:

• סיכון אשראי – הלוואות P2P חשופות לסיכוני אשראי גבוהים. לווים רבים המבקשים הלוואות P2P הם בעלי דירוג אשראי נמוך שאינו מאפשר להם לקבל הלוואה קונבנציונלית מבנק. לכן, מלווה צריך להיות מודע להסתברות ברירת המחדל של הצד שכנגד שלו.
• היעדר הגנה ממשלתית – הממשלה אינה מספקת ביטוח או כל סוג של הגנה למלווים במקרה של ברירת מחדל של הלווה.
• חקיקה – תחומי שיפוט מסוימים אינם מאפשרים הלוואות עמית לעמית או דורשות מהחברות המספקות שירותים כאלה לציית לתקנות ההשקעה. לכן, הלוואות עמית לעמית לא יהיו זמינות לחלק מהלווים או המלווים.
  
  

קרנות חוב נדל"ן:
ישנן גם קרנות השקעה המתמחות בחוב נדל"ן. בשנים האחרונות גדלה פעילות הנדל"ן המסחרי הממומנת על-ידי גופי אשראי חוץ-בנקאיים. נדל"ן הוא המוצר בעל השווי הנכסי הגדול בעולם, גודלו ויציבותו היחסית יצרה את שוק החוב הגדול ביותר. מאפיין משמעותי נוסף בחוב הנדל"ני הוא היכולת לשעבד כנגדו נכס, עלות ההלוואה תלויה בגובה השעבוד (LTV) וטיב הנכס. ישנו הבדל בין שתי הקרנות באופן השעבוד, סוג החוב (בכיר, נחות או מזנין). הצורך של הלווים הוא מגוון והוא כולל בין היתר; הלוואת לכל מטרה מגובות נדל"ן, הלוואות גישור והלוואה להשלמת הון עצמי.

הגדרת תחום קרנות נדל"ן:

קרנות המשקיעות בנכסי נדל"ן מסוגים שונים, כאשר יעד התשואה תלוי ברמת הסיכון הנתפסת ויש להבדיל בין קרנות נדל"ן מניב לקרנות נדל"ן יזמיות. הקרנות מאפשרות למשקיעים ליהנות מהידע של גורמים מקצועיים בתחום, ליצור פיזור בהשקעות ולהשקיע בהיקף כספי נמוך ביחס להשקעה ישירה בנדל"ן. הקרנות משקיעות בסוגי נכסים שונים כגון: בנייני משרדים ובנייני דירות, מרכזים לוגיסטיים, מעונות סטודנטים, מלונות, מרכזי דיור מוגן וכו'.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום הנדל"ן אותן ניתחה אובייקטיב >> לחצו כאן

מדובר בקרנות שמאפשרות פיזור של ההשקעה בנכסי נדל"ן רבים, ביחס לסיכון הגדול שבהשקעה בנכס אחד.

קרן נדל"ן מניב:
מטרת הקרנות הינה קניית נכסים קיימים, השבחתם ומכירתם לאחר מספר שנים. רוב הנכסים כבר מניבים תשואה שוטפת ומטרת הקרנות הינה להגדיל את התשואה ובהתאם את שווי הנכסים. לדוגמא: בתחום המשרדים והמרכזים המסחריים, בחלק גדול מהמקרים, נעשות עסקאות שבהן שיעורי התפוסה נמוכים יחסית, וישנו צפי להגדלתם, ועקב כך להגדלה של ההכנסה השוטפת מאותו נכס. בתחום המגורים, מרבית העסקאות הן רכישה של נכסים מניבים שאינם מנוהלים היטב, ויש בהן יכולת השבחה לאחר שיפוץ, תוך העלאת שכר הדירה.

קרן נדל"ן יזמי:
מטרת הקרנות הינה לבצע השקעה בנכסים שעדיין לא קיימים. להשקעות מסוג זה נדרש ידע רב בכל תהליך האישורים והבנייה. הנכס מייצר תשואה שוטפת רק לאחר שמשלימים את הבנייה ומכניסים שוכרים. השקעה בנדל״ן יזמי מאופיינת מחד בתשואות גבוהות, אך מאידך כרוכה במערך סיכונים נרחב שכולל מגוון סיכוני הקמה. פרויקט יזמי עלול להתעכב ו/או העלויות עלולות להתייקר במהלך חייו, מה שעשוי להשפיע על תשואת הקרן. התשואה הצפויה גבוהה, בעקבות עלייה בשווי הנכס לאחר השלמת הבנייה.  

אסטרטגיות נדל"ן

Core – רכישת נכסים מיוצבים ובוגרים, ללא ביצוע שינויים בנכס, הנכס מייצר תשואה שוטפת ומבוצעת מכירה עתידית של הנכס.

Core Plus – רכישת נכסים מיוצבים ובוגרים, עם שינויים קלים כגון שיפורים קלים ביחידות או בריהוט, הנכס מייצר תשואה שוטפת לרוב בעקבות השינויים ישנה עלייה בערך הנכס ומבוצעת מכירה עתידית של הנכס.

Value-Added– רכישת נכס והשלמת שיפוץ גדול שלוקח חודשים או שנים להשלים. לאחר מכן, השכרה לשוכרים שמייצרים תשואה שוטפת וכצעד אחרון, מכירת הנכס.

Opportunistic – לפתח נכס חדש מהיסוד, או לרכוש נכס קיים ו"לפתח" אותו מחדש לסוג אחר (למשל, ממרכז קניות למתחם תעשייתי), לאחר השלמת הפרויקט ואכלוסו מבצעים מכירה של הנכס.

הגדרת קרנות Private Equity:

קרן פרייבט אקוויטי היא קרן השקעות פרטית, שהוקמה במטרה לרכוש חברות או נכסים בעלי פוטנציאל השבחה, או נמצאים במצוקה, במגמה לשפר את רווחיותן ואז לממש את ההשקעה בהן. מטרת הקרן היא להשיא ערך באמצעות צמיחה ו/או התייעלות, תוך הישענות על ניסיון מנהלי הקרן. מאחורי השם פרייבט אקוויטי מסתתרים סוגים שונים של קרנות השקעה, הנבדלות בגודל החברות שבהן הן משקיעות, בשלב מחזור החיים של חברות הפרוטפוליו בסוג הנכסים ובאופי השקעה. אסטרטגיית ההשקעות של הקרנות הינה לאתר השקעות לפי מדיניות מוגדרת מראש ולממש אותן בתקופת זמן מוקצבת, לרוב כעשר שנים, שבסופן הקרן תיסגר. קרנות PE נוטות להשקיע בחברות בעלות פוטנציאל ברור לאקזיט או IPO, עם מטרה לתפוס את השליטה בחברה שהגיעה לבגרות וכבר יש לה הכנסות מהמוצר או השירות שלה.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום ה- Private Equity אותן ניתחה אובייקטיב >> לחצו כאן

הגדרת תחום קרנות הון סיכון:

קרן הון סיכון הינה קרן השקעות פרטית, המשקיעה כספים בחברות הזנק (“סטארט-אפ”) לרוב מתחום הטכנולוגיה אך לא רק. ההשקעה מתבצעת בשלבי השקעה שונים: בשלביהן המוקדמים “Pre-Seed” ו “Seed” -(שלבי הקמה ותפעול ראשוניים), השקעה בחברות פעילות בראשית דרכן, השקעה בחברות בוגרות ויציבות וכן הלאה. להשקעה בחברות אלו ישנה פוטנציאל לתשואה גבוהה במידה והחברה מצליחה. יחד עם זאת, ישנו גם סיכון בחברות אלו, היות וחלקן לא תגענה ליעדן ואף תיסגרנה במהלך תהליך הפיתוח וההשקעות של הקרן.. לפיכך, אסטרטגיית ההשקעה של קרנות הון הסיכון, המשקיעות רק באחוזים בודדים מהמיזמים המוצגים בפניהן, מבוססת על בחינת הסבירות של אקזיט תוך מספר שנים מיום ההשקעה, לצד הערך העתידי וההחזר על ההשקעה הצפוי של אקזיט כזה.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום ההון סיכון אותן ניתחה אובייקטיב >> לחצו כאן

הגדרת תחום קרנות גידור:

קרן גידור הינה קרן השקעות פרטית המתיימרת להניב למשקיעים רווחים בכל תנאי וללא קשר למצב השוק. קרן גידור נקראת כך מכיוון שבמהות שלה כל עסקה מגודרת עם יעד השקעה עבורה. קרנות גידור משתמשות באסטרטגיות שונות בכדי להרוויח תשואה אקטיבית או אלפא, עבור המשקיעים וישנו הבדל בסיכון בהתאם לאסטרטגיה ואפיק ההשקעה.. הקרנות משקיעות בנכסים סחירים בשווקים מקומיים וזרים לדוגמא: מניות, אג"ח חוזים, סחורות וכו'. היבט אחד המייחד את ענף קרנות הגידור לעומת קרנות נאמנות הוא העובדה שקרנות הגידור מתמודדות עם פחות רגולציה, נקודה שמאפשרת להן לבצע השקעות יותר מתוחכמות ולהגיב מהר יותר לשוק.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום הגידור אותן ניתחה אובייקטיב >> לחצו כאן

האסטרטגיות המרכזיות בקרנות גידור:

לונג/שורט  – קרנות גידור הפועלות באסטרטגיית השקעה של לקיחת פוזיציות לונג במניות בהן קיים צפי לעלייה בערכן ולקיחת פוזיציות שורט במניות שצפויות לרדת בערכן. אסטרטגיית לונג/שורט שואפת למזער את החשיפה לסיכוני שוק. 

אופורטוניסטיות ו- Event Driven – קרנות השואפות לבצע רכישה הזדמנותית של נכסים אשר נסחרים מתחת לשוויים ההוגן כתוצאה מקרות אירועים אקסוגניים או אנדוגניים כלשהם. 

מאקרו גלובל (Macro Global) – קרנות המתאימות את אפיקי ההשקעה שלהן על מנת למקסם את השפעתם של אירועים מאקרו כלכליים וגיאופוליטיים ברחבי העולם.

ארביטראז' סטטיסטי (Statistical Arbitrage) – קרנות המשתמשות בקבוצת אסטרטגיות מסחר המתמקדות בניצול אנומליות במחירי נכסי הבסיס תחת הנחת עקרון החזרה לממוצע (mean reversion).

אסטרטגיה סיסטמית (Systemic) – אסטרטגיה זו כוללת מגוון רחב מאוד של פעולות אשר אמורות לפעול באופן אוטומטי, על בסיס אלגוריתמים המתוכנתים לנצל אנומליות שוק שונות במגוון רחב של פרמטרים. 

Multi Strategy – קרן המשתמשת באגד אסטרטגיות, כאשר מנהלי ההשקעות של הקרן מחליטים על תזמון יישומן על בסיס הסביבה הפיננסית נכון למועד מסוים.  

הגדרת תחום קרנות תשתיות:

קרנות תשתיות משקיעות באפיקי השקעה שונים באמצעות חברות שמשקיעות במיזמים כמו התפלת מים, טיהור שפכים ומחזור פסולת; כבישים, הסעת המונים, נמלי ים, מתקני חשמל, תשתיות הולכה, תשתיות תקשורת וכו'.

ההשקעות נבדלות בין שלב ההקמה לשלב התפעול. בשלב ההקמה, היזם משקיע הון רב בפרויקט ובשלב התפעול מקבל תשואה הכוללת החזר ההשקעה ותשלום עבור תפעול שוטף של הפרויקט.

שלב ההקמה – תקופת ההקמה היא התקופה בה היזם מממן ממקורותיו את הקמת הפרויקט. בתקופת ההקמה נדרש מימון בסכומים גדולים, ורמת סיכון גבוהה יחסית (היות ולא ברור אם העבודה, שהיא בדרך כלל מורכבת, תושלם בזמן ובתקציב שנקבע).

שלב התפעול – בשלב התפעול, היזם אמור לקבל את התשואה על השקעתו. תשואה זו אמורה לכסות את עלויות ההקמה, המימון, התפעול והרווח. פעמים רבות, התזרים בשלב התפעול מובטח בחלקו על ידי המדינה, ולכן שלב זה מאופיין בסיכונים נמוכים יותר משלב ההקמה, ובתזרים אשר לפחות חלק ממנו ידוע מראש.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום התשתיות אותן ניתחה אובייקטיב >> לחצו כאן 

השקעה במיזמי תשתיות:

לאחרונה מדינת ישראל מעודדת רישום של קרנות תשתיות בבורסה, כך שיתאפשר לראשונה לציבור להשקיע במיזמי תשתיות. קרנות התשתיות ייהנו מהקלות מס בכך שמיסוי הרווח יהיה באופן ישיר בידי בעלי המניות, כפי שנהוג בקרנות הריט ולא מיסוי על הקרן עצמה. כמו כן, על מנת לעודד השקעה של קופות גמל וגופים מוסדיים, המנהלים מכשירים פנסיוניים לטווח ארוך (חיסכון פנסיוני), יינתנו להם פטורים ממס בגין כלל הכנסות הקרן, למעט הכנסות חריגות (שלא קשורות לפעילות הבסיס של הקרן).

מאפייני הפרויקטים בתחום התשתיות:

פרויקטי תשתיות מאופיינים לרוב במורכבות תפעולית והנדסית גבוהה ולכן מקור האשראי העיקרי שלהם הינו במערכת הבנקאית, גופים מוסדיים גדולים וקרנות שפועלות בתחום. שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בפיתוח והקמה של פרויקטי תשתית באמצעות ,PPP שיטה מוכרת בעולם אשר חלחלה לישראל בראשית שנות ה-90, כאשר פרויקט הדגל הראשון היה כביש 6.

פרויקטי ה – PPP מאופיינים בהסכמים ארוכי טווח ומאפשרים ניצול של היתרונות היחסיים של כל מגזר ופיצול הסיכונים השונים באופן היעיל ביותר. כך לדוגמא, בעוד שהמגזר הציבורי אחראי לרוב לאספקת קרקעות ולסיכוני כוח עליון, המגזר הפרטי אחראי למימון, הקמה ותפעול הפרויקטים בפועל ולאורך זמן. בדרך זו, יכולה הממשלה ליזום פרויקטי ענק, גם אם אינה יכולה לתקצב את מלוא עלותם כבר בהליך הקמתם ולפרוס את העלות על פני תקופת תפעול ממושכת. היזם הפרטי, מצידו, מחזיר את השקעתו בפרויקט, זאת במסגרת רישיון או זיכיון ההפעלה בו זכה.

הגדרת תחום קרנות שניוניות:

תחום זה כולל רכישת יחידות השקעה בקרנות מכל סוגי ההשקעה, השוק השניוני קיים כדי לספק נזילות בסוג נכסים לא נזיל, ע"י אפשרות של משקיעים למכור את האחזקה שלו בקרנות, למרות שלא הסתיימה תקופת ההשקעה ובכך הוא מאפשר למשקיעים לצאת מוקדם מהתחייבויות ההשקעה שלהם. לרוב, עסקאות בשוק המישני מאופיינות בהנחה משמעותית לעומת ערך הקרן, בעקבות הצורך של משקיע בנזילות.

בנוסף, מכיוון שהקרנות כבר ביצעו השקעות ניתן לנתח את הפורטפוליו שלהם ולהבין את כדאיות ההשקעה לאומת השקעה בקרן בחילת דרכה, שבה אין לנו את כל המידע ולכן יש יותר סיכון על הפורטפוליו הצפוי של הקרנות.

לקרנות אלטרנטיביות בתחום ה- Seconday אותן ניתחה אובייקטיב – לחצו כאן

דוגמאות לעסקאות Secondary:

עסקאות Secondary סטנדרטיות (LP Led Transactions):

כאשר משקיע מוגבל מוכר את אחזקתו בקרן או מספר קרנות  המשקיע מעוניין למכור את הפוזיציה שלו, לרוב בשל צרכי נזילות וניהול פיזור וחשיפות תיק השקעות. עסקה כזו מתרחשת לרוב על ידי מכרז, ומחיר המכירה נעשה לרוב בניכיון  מערך ה- NAV העדכני שהקרן פרסמה

עסקאות Secondary בהובלת מנהל ההשקעה (GP Led Transactions):

עסקאות אלו נעשות בהובלת מנהל ההשקעה (השותף הכללי), ונעשות על מנת לאפשר נזילות לשותף הכללי או שילוב של נזילות והשקעת אקוויטי נוספת בפורטפוליו שלו. למשל, כאשר מנהל ההשקעה רואה פוטנציאל המשך בפורטפוליו הקיים שלו, אולם לקרן יש מגבלת זמן. מאחר והשותף הכללי טרם מעוניין לבצע יציאה מחברות הבסיס, הוא מוכר את חלק/כלל הפורטפוליו לקרן אחרת בניהולו. לעיתים, משקיע הסקונדרי לא רק רוכש אחזקה קיימת, אלא גם מזרים בנוסף השקעת אקוויטי משלו במבנה החדש (קרי, השקעה Primary). השקעה כזו- המשלבת בין נזילות ואקוויטי- מכונה "עסקת סקונדרי מורכבת".