היקף תפקידיו של האדמיניסטרטור כוללים ניהול חשבונות המשקיעים, חישוב דמי הניהול, עריכת דוחות כספיים, ניהול וגיבוי טכנולוגי של ספרי החשבונות ורישום המשקיעים, חישוב שווי נכסי נקי של הקרן ושל כל משקיע, חישובי IRR, וכן סיוע בעריכת דוחות הנהלה.

בקרנות השקעה נהוג להגדיר איש מפתח ולהגדיר מנגנון של עזיבת איש מפתח שמטרתו למזער את הפגיעה בהשקעות הקרן. איש מפתח יכול להיות מנהל או מספר מנהלים בקרן המעורבים באופן מהותי בפעילות הקרן ובניהול השוטף של השקעותיה. הבחירה להשקיע בקרן היא בין היתר, בחירה באנשים שמנהלים אותה לכן ישנו חשש מצד המשקיעים שאיש מפתח יעזוב ותהיה לכך השפעה מהותית ודרמתית על פעילותה של הקרן. נהוג לקבוע מנגנון של ”אירוע איש מפתח” (Principal Event) שמתקיים מעזיבה או הקטנה של היקף הפעילות של אדם אחד או מספר אנשים בקרן. במקרים אלו הקרן מחויבת להודיע למשקיעים ואף מעניקה לעיתים אפשרות של יציאה מהקרן, הפסקת השקעות חדשות עד מינוי חדש המאושר ע”י המשקיעים ועוד.

שיעור הריבית אותו ישלם לווה בארה"ב נקבע בהתבסס על דירוג האשראי של הלווה הספציפי (Credit Score ) אשר נקבע בידי לשכת האשראי (Credit Bureau). תחום דירוג האשראי בארה"ב נשלט בידי שלוש לשכות אשראי מרכזיות העושות שימוש בדירוג אשראי אחיד – דירוג FICO.

מטרתו של דירוג האשראי היא לשקף את הסיכון לחדלות פירעון, באופן שככל שהדירוג גבוה יותר, סיכויי חדלות הפירעון נמוכים יותר.
בתמצית, דירוג FICO מתחשב בחמישה פרמטרים עיקריים לצורך חישוב דירוג האשראי:

• היסטוריית תשלומים – תשלומים שבוצעו במועד משפיעים לחיוב על דירוג האשראי. לעומת זאת, איחורים בתשלום, אי-עמידה בתשלום, עיקולים, פשיטת רגל וכיו"ב משפיעים לרעה על דירוג האשראי;
• ניצול מסגרות אשראי – ככל שנוטל האשראי מנצל יותר את מסגרת האשראי העומדת לרשותו, כך נפגע דירוג האשראי שלו;
• גיל תיק האשראי – דירוג האשראי מתחשב ב"ותק" שצבר נוטל האשראי בשוק האשראי האמריקאי. בהתאם, צרכן "חדש" יתקשה יותר בקבלת אשראי, באופן יחסי לצרכן ותיק;
• ביזור סוגי אשראי – ניהול סוגי אשראי שונים (אשראי צרכני, משכנתא, הלוואה למימון רכב וכו') באופן מוצלח ישפיע לחיוב על דירוג נוטל האשראי, ולהפך;
• חיפוש אשראי חדש – ניסיונות לחיפוש אשראי חדש באופן תכוף ישפיעו לרעה על דירוג –האשראי של נוטל האשראי.

עמלה שנתית שגובה המנהל מהמשקיעים כל עוד הם מושקעים בקרן, כאשר גובה דמי הניהול משתנה בין הקרנות. בדרך כלל דמי הניהול נגבים מתוך ההתחייבות הכספית של המשקיע בקרן. ישנן קרנות שגובות דמי ניהול רק מההשקעות בפועל.

הלוואה שנמצאת בחדלות פירעון או קרובה לחדלות פירעון.

לווים חוץ בנקאים אשר מעניקים הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בתמורה לרוב בטוחות במקום הון.

הלוואה שאינה מגובה בבטחונות או בנכסים.

הלוואה המחייבת תשלום אחד מלא בתום התקופה (להבדיל מהלוואת שפיצר). הסדר זה צופה מימון מחדש של ההלוואה כדי לעמוד בהתחייבות לתשלום.

הלוואה לטווח קצר המספקת תזרים מזומנים מיידי לשימוש החברה בזמן שהחברה מסדירה לעצמה מימון קבוע. הלוואות גישור הן בדרך כלל קצרות טווח, נושאות ריבית גבוהה יחסית ומגובות בבטחונות.

ניירות ערך המגובים במאגר הלוואות בכירות (הניתנות ע"י תאגידים בנקאיים לחברות הפועלות בסקטורים שונים), המספק תזרים שהוסכם מראש.

המכונות גם השקעות חברתיות, הן מושג חדש יחסית שבשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה. השקעות אלה מטרתן היא להשיא תשואה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כלכלית. כדי שהשקעה תוגדר "השקעת אימפקט", צריכים לחול שני תנאים: האחד, צריכה להיות התכוונות לפתרון בעיה חברתית כלשהי והאימפקט (ההשפעה) החברתי שלה ניתן למדידה, והשני הוא קיומו של מודל עסקי הפועל ליצירת תשואה כלכלית.

ESG מתייחס לגורמים הסביבתיים (Environmental), החברתיים (Social) והממשלתיים (Governmental) של השקעה שעשויים להשפיע מהותית על הביצועים של אותה השקעה. שיקולי ESG נועדו לשפר את הניתוח הפיננסי המסורתי על ידי זיהוי הסיכונים וההזדמנויות הפוטנציאליים שמעבר לאלמנטים הטכניים של הערכות שווי.

גורמים סביבתיים כוללים צריכת אנרגיה, זיהום, שינויי אקלים, ייצור פסולת, שימור משאבי טבע ורווחת בעלי חיים. גורמי ממשל כוללים זכויות אדם, עבודת ילדים וכפייה, מעורבות קהילתית, בריאות ובטיחות, יחסי בעלי עניין ויחסי עובדים. גורמים חברתיים איכות הניהול, עצמאות של חברי דירקטוריון, ניגודי עניינים, תגמול בכירים, מידת השקיפות והגילוי לציבור וזכויות בעלי עניין.

בשנים האחרונות, מתגבר העניין בתחומי ה- ESG: משקיעים רבים מחפשים מטרות להשקעה שלא רק ישיאו רווחים אלא גם יפעלו באופן הוגן אשר מיטיב עם החברה/ הסביבה באופן כלשהו. בנוסף, גופים מוסדיים רבים משקיעים אך ורק בחברות אשר יש להן דיווח ESG ייעודי. השקעות אתיות (Ethical investing) מהוות, על פי פרסומים, קרנות ESG מהוות כ- 10% מכלל קרנות ההשקעה בעולם, עם סך גיוסים של כ- 650 מיליארד דולר בשנת 2021.

ESG, מעצם הגדרתו, מהווה הגדרת מטריה למגוון רחב של תחומים ויעדי השקעה. עם זאת, שלושת הטרנדים המובילים הם: שינויי האקלים, השוואת תנאי שכר (equal pay), ותגמול עובדים בכירים.

יש להבחין בין השקעת ESG לבין השקעת אימפקט (Impact investing) – בעוד שהשקעת ESG שואפת להשיא למשקיעים תשואה מקסימלית בנוסף לקידום מטרה חברתית/ סביבתית, השקעת אימפקט שואפת לקדם נושא חברתי/ סביבתי, כאשר לתשואה מיוחסת חשיבות משנית.

בדרך כלל, השותף הכללי מתחייב להשקעה מינימלית בקרן ובכך יש התאמה בינו לבין השותפים המוגבלים. התחייבות השותף הכללי יכולה להיות נקובה בערך מספרי או כאחוז מגודל הקרן.

ועדות מייעצות אשר מטרתן לייעץ לשותף הכללי על נושאים מסוימים לאורך חיי הקרן, לרבות ניגודי עניינים ושינויים מהותיים במסמכי ניהול הקרן, אשר מצריכים את אישורם של השותפים המוגבלים. 

מדורג בראש מבנה ההון, הלוואה שתיפרע תחילה אם העסק הלווה ייכשל.

חוב שהוא נחות לחוב הבכיר בזכויותיו לקבל תשלומי קרן וריבית מהלווה. הלוואות כאלה מובטחות לעתים בבטוחות משמעותיות; המלווה יסתמך בעיקר על תזרים המזומנים של הלווה לצורך ווידוא החזר ההלוואה. לעיתים קרובות, המלווה יקבל התחייבות לרכישת מניות של הלווה בהקשר להלוואת הנ"ל.

חברה שפעילותה מוגבלת לקנייה ומימון נכסים מסוימים על ידי הנפקת איגרות חוב למשקיעים.

חוב של חברות שהגישו בקשה לפשיטת רגל או שיש להם סיכוי משמעותי להגיש בקשה לפשיטת רגל בעתיד הקרוב.

הלוואה או נייר ערך בדירוג נמוך מהלוואות אחרות לגבי תביעות על נכסים או רווחים. חוב כפוף לא נפרע אלא לאחר שנפרעו בעלי חוב לא כפוף (בכיר). מלא ולכן מהווה צורה מסוכנת יותר של הלוואת חוב. ידועה גם כביטחון זוטר או הלוואה כפופה.

הוא אדם או גוף מוסדי שמנהל מאזן כספי בהיקף גבוה, בין אם זה כתוצאה מהפעילות השנתית שלו או מההון הפיננסי שבבעלותו. ישנם קרנות רבות שרק משקיעים כשירים יכולים לבצע השקעה בהן. כדי לזכות בסטטוס שכזה, מאזנו הכספי יהיה חייב לעמוד באחד מהמבחנים הבאים, שהעמידה התוספת לחוק ניירות ערך במרץ 2016:

מבחן שווי נכסים – שווי הנכסים הנזילים שבחזקתו (נכסים כלכליים, פיקדונות ומזומנים) גבוה מ- 8 מיליון ש”ח.

מבחן גובה הכנסה – בכל אחת מהשנתיים האחרונות, סכום הכנסותיו עלה על 1.2 מיליון ש”ח, או שסכום הכנסות התא המשפחתי אליו משתייך עלה על 1.8 מיליון ש”ח.

המבחן המשולב – השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבחזקתו גבוה מ- 5 מיליון ש”ח ובכל אחת מהשנתיים האחרונות הכנסתו הייתה גבוהה מ- 600 אלף ש”ח, או שסכום הכנסות התא המשפחתי אליו משתייך גבוה מ- 900 אלף ש”ח.

הלוואה המוצעת על ידי קבוצת מלווים הפועלים יחד כדי לספק כספים ללווה יחיד.

ברוב הסכמי השותפות נקבע כי עלויות הקמת הקרן יחולו על הקרן עצמה (בניגוד להיותה הוצאה של השותף הכללי), עד לסכום נקוב. העלויות המותרות בדרך כלל עולות עם גודל הקרן. דמי השמה בדרך כלל אינם נכללים במפורש מהעלויות שיישאו על הקרן, שכן אלו באחריות השותף הכללי.

העלות אשר נגבית ממשקיעים אשר מושכים את השקעתם לפני מועד המשיכה המוסכם.

קרן הון סיכון אשר לרוב לוקחת עמדות מיעוט משמעותיות בחברות ללא שימוש במינוף. הקרן מכוונת להשקיע בחברות רווחיות אשר נמצאות בשלב ההבשלה ויש להן פוטנציאל צמיחה משמעותי. אופקי ההשקעה הם לטווח בינוני עד ארוך.

קרן עם אורך חיים קבוע שלרוב אינה מאפשרת פדיונות או כניסה של משקיעים נוספים לאחר ההקמה הראשונית של הקרן. בדרך כלל קרנות סגורות רוכשות תיק חברות/נכסים במהלך תקופת ההתחייבות של המשקיעים בה ניתן לקרוא לכסף, ההשקעה נפרסת לאורך תקופה זו.

לאחר תקופת ההתחייבות, מתחילה תקופה של מימוש ההשקעות בקרן. לקרנות ישנה אפשרות לבקש מהמשקיעים את הארכת חיי הקרן במידה ויש צורך בזמן נוסף לצורך מימוש הנכסים.

קרן ללא אורך חיים מוגבל\קבוע המאפשרת כניסה ויציאה רציפה של משקיעים למעט בתקופת הנעילה שלאחריה ניתן לפדות את הכספים. הקרן קוראת לכסף של המשקיעים בפעם אחת ובהתאם לכך מבצעת את ההשקעות. בדרך כלל ההשקעות בקרנות מסוג זה יחסית נזילות, כך שהקרן יכולה להתאים את השקעותיה בהתאם לשווי ההשקעה בקרן.

קרנות "ריט"\REIT (Real Estate Investment Trusts) הינן מכשיר פיננסי המאפשר למשקיעים שונים להשתתף בהשקעה בנכסי נדל"ן מניב כמו מרכזים מסחריים, בנייני משרדים, דירות, בתי חולים ועוד, לקרנות יש הטבות מס משמעותיות בהשוואה להשקעה ישירה בנדל"ן כאשר הן אינן משלמות מס במידה והן מחלקות 90 אחוז מרווחיהן כדיבידנד למשקיעים. מעגל החיים של קרנות ה"ריט" בנוי מגיוס כספים ממשקיעים וקניית נכסי נדל"ן מניב עד לסיום גיוס הכספים וסגירת תיק הנכסים לכניסת משקיעים חדשים. לאחר מכן חברות הניהול המנהלות את תיק הנכסים משפרות אותו ומעלות ערך עד למצב של הנזלת התיק ומכירתו לגורם שלישי.

על מנת שקרן תיחשב קרן "ריט" בארה"ב  היא צריכה לעמוד בתנאים הבאים:

• קרן "ריט" מחויבת לחלק כדיבידנד למשקיעים לפחות 90% מרווחיה.
• קרן "ריט" מחויבת לרכוש נכסים מניבים ב-75% מההון המושקע בה ולפחות 75% מהרווחים אמורים להתקבל מנכסי נדל"ן, דהיינו דמי שכירות, ריבית על משכנתאות או מכירת נכסים.

• ל- "ריט" צריכים להיות לפחות 100 בעלי מניות שונים וזאת החל משנה לאחר הקמתה.
• בקרן "ריט" אין גרעין שליטה – חמישה בעלי מניות יכולים להחזיק רק עד 50% ממניות החברה.
  
  

קרנות ה "ריט" מסווגות גם לפי מידת הסחירות והפיקוח עליהן:

• קרנות ציבוריות סחירות (Publicly Traded REITs) – מניות ה"ריט" רשומות למסחר בבורסה בארה"ב והן מפוקחת ע"י רשות ניירות הערך האמריקאית .(SEC)
• קרנות ציבוריות לא סחירות (Public Non-Traded REITs) – קרן ה"ריט" מפוקחת ע"י רשות ניירות הערך האמריקאית .(SEC) קרן ה"ריט" מחויבת בכל הדיווחים המוטלים על חברות סחירות, אולם המניות לא נרשמו למסחר באף בורסה.
• קרנות פרטיות (Private REITs) – לא מפוקחות ע"י רשות ניירות הערך האמריקאית .(SEC)

קרן ריט סחירה יכולה להיות ממונפת בשיעור של עד 70% מהיקף הנכסים בה. קרנות לא סחירות ממונפות לרוב בשיעור של  40%-50% בלבד מהיקף הנכסים והן ממוקדות בסקטור יחיד או שניים לכל היותר.

קרנות Buyout משקיעות בחברות מבוססות, לרוב מתוך כוונה לשפר תפעול ו/או פיננסי. ההַשׁקָעָה כרוכה לרוב בשימוש במינוף.

הוא מדד טיפוסי לאופן שבו קרנות מודדות ביצועים ושער המשמש להערכת כדאיות השקעה. בהיבט הטכני, IRR הוא שיעור היוון: השיעור בו הערך הנוכחי של התשלומים (סדרת השקעות למשל) שווה לערך הנוכחי של התקבולים (התשואות על ההשקעות).

כלומר, זהו שער ניכיון לפיו הערך הנוכחי הנקי (NPV) של תזרים מזומנים שווה אפס – הוא שיעור התשואה הפנימי. בתקצוב הון, נעשה לעיתים קרובות שימוש בריבית שהופכת את הערך הנוכחי הנקי (NPV) של תזרים המזומנים לאפס.

במילים פשוטות יותר, IRR מחשב את התשואה שהחברה תרוויח אם היא תתרחב או תשקיע בעצמה, במקום להשקיע את כספה בחוץ. בהערכת כדאיות השקעה, המדד משמש כדי לבחון האם שיעור התשואה הפנימי (IRR) גבוה מהמחיר הכללי של ההון וההשקעה כדאית או שהוא נמוך ממנו ואז ההשקעה אינה כדאית.

קרן הון סיכון המשקיעה רק בשלב מוקדם של חייה של חברה: Seed או Startup.

מוגדר כשנת ההשקעה הראשונה של הקרן. ישנה חשיבות לנתון זה כקריטריון השוואת ביצועים בין קרנות שונות. היות וכל שנה מאופיינת בסביבה כלכלית שונה, קיימת חשיבות להשוואה של קרנות מאותה שנת בציר.

זכויות ראשוניות של נושה למכור את נכס הבטוחה של לווה שלא עומד בהתחייבויות ההלוואה.

חובות שהם נחותים לחובות בכירים יותר ושהונפקו כנגד אותן הבטוחות.

רלוונטי לקרנות פתוחות, בהן הקרן קובעת מנגנון בו המשקיע יכול לפדות את יחידות ההשתתפות שלו. מקובל שלאחר תקופת הנעילה המוגדרת במדיניות הקרן, משקיע יכול לפדות את השקעותיו בתום כל רבעון, בהתראה מראש של 90 יום. במידה ומשקיעים רבים מבקשים למשוך את השקעותיהם, ישנם קרנות שרשאיות לדחות את הפדיון במידה וסך הבקשות לפדיון עולה על אחוז מסוים משווי הנכסים. במקרה כזה עשויה הקרן להחליט על עצירת הפדיונות לתקופה קצובה בזמן, פרעון חלקי אשר יחולק פרו-ראטה בין המבקשים או פריסה של הפדיון לפרק זמן מסוים.

הוא מנגנון שמחשב את דמי ההצלחה לקרן על התשואה העודפת לאחר שמגיעים לתשואות היעד. במידה ויש מנגנון catch up הקרן מקבלת את דמי ההצלחה מכלל הרווחים הכוללים. אם לדוגמא נקבעו דמי הצלחה של 20% מעבר ל- 8% עם מנגנון catch up. אז במידה והקרן מבצעת תשואה של 10% המשקיע מקבל תשואה של 8% והקרן 2%, כל רווח מעבר לכך מתחלק 20/80.  במידה ואין מנגנון כזה, בתשואה של 10% הקרן מקבלת רק 20% מעבר לתשואת היעד כלומר 20% מ- 2% המהווה 0.4%.

היא השקעה ישירה בנכס במקביל לקרן השקעה, לרוב תוך הסתמכות על יכולות מנהלי הקרן. ברוב המקרים הצורך של הקרן ב Co-investment נובע מגודל ההשקעה ומגבלות / ניהול סיכונים של הקרן, ואז הם פונים ל- LPs לקבלת השקעה נוספת. בעולם נהוג שברוב המקרים ההשקעה תהיה ללא תשלום נוסף למנהלי הקרן מעבר לתשלום דמי ניהול ושכר הצלחה על הרכיב שמושקע במסגרת ההתחייבות לקרן (אם כי גם בנושא זה יש שינויים)

סכום ההון הנקוב ששותף מוגבל הסכים להקצות לקרן הון פרטית. סך כל ההתחייבויות לקרן השקעות פרטית (PE) שווה לגודלה הכולל של הקרן.

אמות מידה פיננסיות, הסכם בין בנק או נותן אשראי למקבל אשראי, אשר כולל התניות פיננסיות בין מלווה ללווה.

סך כמות ההון שקרן קיבלה התחייבות לגביה בניכוי הסכום שנקרא על ידי השותף הכללי להשקעה.

הקרנות המגייסות מציעות למשקיעים את המסמך שמרכז שאלות נפוצות בקרב משקיעים בבחינה של קרן להשקעה. הנושאים המרכזיים המפורטים במסמך הם מידע כללי על ה- GP ועל הקרן, אסטרטגיית השקעה, תהליך השקעה, סביבת שוק, תנאי קרן וביצועי העבר של הקרן.

Earnings Before Interest, Taxes, Depreciation, and Amortization

רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות. לרוב, ה- EBITDA הוא המקור לתשלומי חוב.

קרן אשר משקיעה בחברות לקראת סוף מחזור המיזם. הקרן מספקת הזרמות הון כדי לבסס לחברה מחזורי תזרים יציבים.

בעוד שקרן השקעה משקיעה ישירות בחברה/ות בניירות ערך מסוגים שונים, אגד קרנות (Funds of Funds) משקיע בקרנות אחרות. למעשה, אגד קרנות מעניק למשקיעים מידה רבה יותר של פיזור וגיוון בהשקעות ומאפשרת חשיפה רחבה יותר לשווקים/ תעשיות/ חברות וכו'.

לרוב, מנהלי השקעות של אגדי קרנות הם מנהלים מנוסים אשר שואפים לבחור תמהיל  קרנות להשקעה אשר ישיא למשקיעים תשואה גבוהה בהינתן רמת פיזור גבוהה. לרוב, אגדי קרנות מאופיינים ביחס הוצאות גבוה יותר מאשר קרנות השקעה בהן הן משקיעות. מכיוון שאגד הקרנות גובה מהמשקיעים דמי ניהול שלו בנוסף לדמי הניהול שגובות קרנות הבסיס.

השותף בשותפות מוגבלת האחראי על כל החלטות הניהול של השותפות. ל- GP יש אחריות לפעול לטובת השותפים המוגבלים (LP) והיא אחראית במלואה למעשיה.

מנגנון המטפל בבעיית התגמולים של הקרן עבור ביצועים לקויים. המנגנון מבטיח כי דמי ההצלחה יהיו מבוססים רק על הרווחים החדשים נטו עבור כל משקיע. הקרן לא רשאית לגבות דמי הצלחה עד שהקרן לא החזירה את ההפסדים למשקיעים ולאחר מכן מחושבים דמי ההצלחה. במידה ונגבו דמי הצלחה, מועד הגבייה מהווה נקודה חדשה לחישוב דמי ההצלחה.

רמת התשואה שהקרן צריכה להשיג לפני שהיא מסוגלת לגבות את דמי ההצלחה.

דמי הניהול ששותפים מוגבלים משלמים לקרן בתקופת ההשקעה מחושבים כמעט תמיד כאחוז אשר מחושב לפי סך ההתחייבויות לקרן. הרציונל מאחורי צורת חישוב זו הוא שהשותף הכללי מקצה את מרבית זמנו בחיפוש אחר השקעות פוטנציאליות, וחיפוש זה מונע לפי סך ההתחייבויות לקרן, להבדיל מהסכום אשר הושקע בה בפועל נכון לאותה נקודת זמן.

בתחילת ההשקעה, השערוך של המשקיע עבור השקעתו בקרן עלול להיות שלילי (ביחס לגובה ההשקעה) ואף לייצר הפסד, בעיקר בעקבות דמי ניהול והוצאות עסקה, באופן שאינו משקף את ביצועי ההשקעה בהמשך. לאחר מכן, השערוך הופך לחיובי, בעיקר בעת מימוש השקעות ו/או עלייה בשווי הנכסים בפרוטפוליו – דבר המוביל לנקודה הגבוהה ביותר של העקום. J-Curve הוא הגרף המתאר תהליך זה: תחילה ירידה ואחריה עלייה בשיעור גבוה יותר, בדומה לאות J.

המשמעות עבור המשקיעים היא שהם אמנם מקצים כספים לקרן פרייבט אקוויטי כבר מתחילת הפעילות שלה, אך רק בשנה השלישית או הרביעית הם רואים תזרים מזומנים חיובי – שמגיע לשיאו בעת מימוש הנכס. בנכסים מניבים, תחולקנה חלוקות שוטפות בהתאם לתזרים המזומנים הפנוי, לאחר השקעות ההון בהשבחת הנכס.

קרן אשר משקיעה בחברות לקראת סוף מחזור המיזם. הקרן מספקת הזרקות הון כדי לבסס לחברה מחזורי תזרים יציבים.

משקיע שמספק לשותפות מימון בכדי לאפשר לה לפעול, תוך זכאות להשתתף/ליהנות מרווחיה. אחריותו לחובות החברה מוגבלת לסכום שהשקיע בשותפות ולא מעבר לכך. כלומר, היה והשותפות נקלעה לחובות, השותף המוגבל מסכן אך ורק את הסכום שהשקיע. למשקיע יש זכויות וחובות בהתאם למדיניות הקרן.

הסכם ה- LPA הינו הסכם המגדיר את היחסים בין ה-GP ל-LP. ההסכם מתחיל במערכת הגדרות רחבה ומפורטת המסבירה לעומק את המשמעות של כל המילים הרלוונטיות המופיעות במסמך. ליבו של ההסכם מוקדש לאספקטים מהותיים אחרים כמו אחריותם של השותפים, שם, מטרה, התחלה ומשך זמן; והמקום העיקרי של העסק.

חלק נוסף, מסביר על אופן ההשקעה באמצעות הון או חוב וישנו פירוט של כלל האפשרויות שהמשקיעים יכולים להיתקל בהן, למשל, המספר המרבי של הימים לביצוע הפעולות הנדרשות; זכויותיהם של ה- GP ביחס לגידול ההון וכל הפעולות הנדרשות לביצוע לצורך הקמת הקרן.

השקעות ללא בטוחות אשר נחותות מהחוב הבכיר אך מדורגות מעל הון במבנה החוב של החברה. מקור השם במושג האדריכלי לקומת ביניים.

מזכר השמה פרטי הוא מסמך משפטי הניתן למשקיעים פוטנציאליים בעת גיוס הכסף. המסמך חושף את כל מה שהמשקיע צריך לדעת כדי לקבל החלטת השקעה מושכלת לפני ביצוע ההשקעה.

ה- PPM מפרט בין היתר את הזדמנות ההשקעה, התחייבויות משפטיות ומסביר את הסיכון להפסדים. הגילויים הכלולים ב- PPM משתנים בהתאם למורכבות תנאי ההצעה.

הסכמים חוזיים בין גופים ציבוריים, רשויות מקומיות או שלטון מרכזי וחברות פרטיות לספק פרויקט תשתית ציבורי, חברתי או כלכלי.

לחברת סיד יש רק בסיס ראשוני של קונספט עסקי. עליה ליצור תוכנית עסקית, פיתוח אבות טיפוס ומחקר נוסף- לפני הבאת מוצר לשוק והתחלת ייצור בקנה מידה גדול.

מודל של חלוקה ב"מפל החלוקות" (Distribution Waterfall) . חלוקת הרווחים לשותף הכללי (אשר מנהל את הקרן) נעשית לפי חישוב על כלל העסקאות שנעשו בקרן.