הנה כמה מושגים בסיסיים בענף ההשקעות האלטרנטיביות, אשר מכיל בתוכו עולם של הגדרות ומינוחים מקצועיים. רגע לפני שאתם מתחילים לקרוא את האנליזות שלנו, ריכזנו לפניכם מספר מילים חשובות לז'רגון הפיננסי שלכם בשוק האלטרנטיבי:
היקף תפקידיו של האדמיניסטרטור כוללים ניהול חשבונות המשקיעים, חישוב דמי הניהול, עריכת דוחות כספיים, ניהול וגיבוי טכנולוגי של ספרי החשבונות ורישום המשקיעים, חישוב שווי נכסי נקי של הקרן ושל כל משקיע, חישובי IRR, וכן סיוע בעריכת דוחות הנהלה.
בקרנות השקעה נהוג להגדיר איש מפתח ולהגדיר מנגנון של עזיבת איש מפתח שמטרתו למזער את הפגיעה בהשקעות הקרן. איש מפתח יכול להיות מנהל או מספר מנהלים בקרן המעורבים באופן מהותי בפעילות הקרן ובניהול השוטף של השקעותיה. הבחירה להשקיע בקרן היא בין היתר, בחירה באנשים שמנהלים אותה לכן ישנו חשש מצד המשקיעים שאיש מפתח יעזוב ותהיה לכך השפעה מהותית ודרמתית על פעילותה של הקרן. נהוג לקבוע מנגנון של ”אירוע איש מפתח” (Principal Event) שמתקיים מעזיבה או הקטנה של היקף הפעילות של אדם אחד או מספר אנשים בקרן. במקרים אלו הקרן מחויבת להודיע למשקיעים ואף מעניקה לעיתים אפשרות של יציאה מהקרן, הפסקת השקעות חדשות עד מינוי חדש המאושר ע”י המשקיעים ועוד.
עמלה שנתית שגובה המנהל מהמשקיעים כל עוד הם מושקעים בקרן, כאשר גובה דמי הניהול משתנה בין הקרנות. בדרך כלל דמי הניהול נגבים מתוך ההתחייבות הכספית של המשקיע בקרן. ישנן קרנות שגובות דמי ניהול רק מההשקעות בפועל.
המכונות גם השקעות חברתיות, הן מושג חדש יחסית שבשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה. השקעות אלה מטרתן היא להשיא תשואה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כלכלית. כדי שהשקעה תוגדר "השקעת אימפקט", צריכים לחול שני תנאים: האחד, צריכה להיות התכוונות לפתרון בעיה חברתית כלשהי והאימפקט (ההשפעה) החברתי שלה ניתן למדידה, והשני הוא קיומו של מודל עסקי הפועל ליצירת תשואה כלכלית.
הוא אדם או גוף מוסדי שמנהל מאזן כספי בהיקף גבוה, בין אם זה כתוצאה מהפעילות השנתית שלו או מההון הפיננסי שבבעלותו. ישנם קרנות רבות שרק משקיעים כשירים יכולים לבצע השקעה בהן. כדי לזכות בסטטוס שכזה, מאזנו הכספי יהיה חייב לעמוד באחד מהמבחנים הבאים, שהעמידה התוספת לחוק ניירות ערך במרץ 2016:
מבחן שווי נכסים – שווי הנכסים הנזילים שבחזקתו (נכסים כלכליים, פיקדונות ומזומנים) גבוה מ- 8 מיליון ש”ח.
מבחן גובה הכנסה – בכל אחת מהשנתיים האחרונות, סכום הכנסותיו עלה על 1.2 מיליון ש”ח, או שסכום הכנסות התא המשפחתי אליו משתייך עלה על 1.8 מיליון ש”ח.
המבחן המשולב – השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבחזקתו גבוה מ- 5 מיליון ש”ח ובכל אחת מהשנתיים האחרונות הכנסתו הייתה גבוהה מ- 600 אלף ש”ח, או שסכום הכנסות התא המשפחתי אליו משתייך גבוה מ- 900 אלף ש”ח.
קרן עם אורך חיים קבוע שלרוב אינה מאפשרת פדיונות או כניסה של משקיעים נוספים לאחר ההקמה הראשונית של הקרן. בדרך כלל קרנות סגורות רוכשות תיק חברות/נכסים במהלך תקופת ההתחייבות של המשקיעים בה ניתן לקרוא לכסף, ההשקעה נפרסת לאורך תקופה זו.
לאחר תקופת ההתחייבות, מתחילה תקופה של מימוש ההשקעות בקרן. לקרנות ישנה אפשרות לבקש מהמשקיעים את הארכת חיי הקרן במידה ויש צורך בזמן נוסף לצורך מימוש הנכסים.
קרן ללא אורך חיים מוגבל\קבוע המאפשרת כניסה ויציאה רציפה של משקיעים למעט בתקופת הנעילה שלאחריה ניתן לפדות את הכספים. הקרן קוראת לכסף של המשקיעים בפעם אחת ובהתאם לכך מבצעת את ההשקעות. בדרך כלל ההשקעות בקרנות מסוג זה יחסית נזילות, כך שהקרן יכולה להתאים את השקעותיה בהתאם לשווי ההשקעה בקרן.
הוא מדד טיפוסי לאופן שבו קרנות מודדות ביצועים ושער המשמש להערכת כדאיות השקעה. בהיבט הטכני, IRR הוא שיעור היוון: השיעור בו הערך הנוכחי של התשלומים (סדרת השקעות למשל) שווה לערך הנוכחי של התקבולים (התשואות על ההשקעות).
כלומר, זהו שער ניכיון לפיו הערך הנוכחי הנקי (NPV) של תזרים מזומנים שווה אפס – הוא שיעור התשואה הפנימי. בתקצוב הון, נעשה לעיתים קרובות שימוש בריבית שהופכת את הערך הנוכחי הנקי (NPV) של תזרים המזומנים לאפס.
במילים פשוטות יותר, IRR מחשב את התשואה שהחברה תרוויח אם היא תתרחב או תשקיע בעצמה, במקום להשקיע את כספה בחוץ. בהערכת כדאיות השקעה, המדד משמש כדי לבחון האם שיעור התשואה הפנימי (IRR) גבוה מהמחיר הכללי של ההון וההשקעה כדאית או שהוא נמוך ממנו ואז ההשקעה אינה כדאית.
מוגדר כשנת ההשקעה הראשונה של הקרן. ישנה חשיבות לנתון זה כקריטריון השוואת ביצועים בין קרנות שונות. היות וכל שנה מאופיינת בסביבה כלכלית שונה, קיימת חשיבות להשוואה של קרנות מאותה שנת בציר.
רלוונטי לקרנות פתוחות, בהן הקרן קובעת מנגנון בו המשקיע יכול לפדות את יחידות ההשתתפות שלו. מקובל שלאחר תקופת הנעילה המוגדרת במדיניות הקרן, משקיע יכול לפדות את השקעותיו בתום כל רבעון, בהתראה מראש של 90 יום. במידה ומשקיעים רבים מבקשים למשוך את השקעותיהם, ישנם קרנות שרשאיות לדחות את הפדיון במידה וסך הבקשות לפדיון עולה על אחוז מסוים משווי הנכסים. במקרה כזה עשויה הקרן להחליט על עצירת הפדיונות לתקופה קצובה בזמן, פרעון חלקי אשר יחולק פרו-ראטה בין המבקשים או פריסה של הפדיון לפרק זמן מסוים.
הוא מנגנון שמחשב את דמי ההצלחה לקרן על התשואה העודפת לאחר שמגיעים לתשואות היעד. במידה ויש מנגנון catch up הקרן מקבלת את דמי ההצלחה מכלל הרווחים הכוללים. אם לדוגמא נקבעו דמי הצלחה של 20% מעבר ל- 8% עם מנגנון catch up. אז במידה והקרן מבצעת תשואה של 10% המשקיע מקבל תשואה של 8% והקרן 2%, כל רווח מעבר לכך מתחלק 20/80. במידה ואין מנגנון כזה, בתשואה של 10% הקרן מקבלת רק 20% מעבר לתשואת היעד כלומר 20% מ- 2% המהווה 0.4%.
היא השקעה ישירה בנכס במקביל לקרן השקעה, לרוב תוך הסתמכות על יכולות מנהלי הקרן. ברוב המקרים הצורך של הקרן ב Co-investment נובע מגודל ההשקעה ומגבלות / ניהול סיכונים של הקרן, ואז הם פונים ל- LPs לקבלת השקעה נוספת. בעולם נהוג שברוב המקרים ההשקעה תהיה ללא תשלום נוסף למנהלי הקרן מעבר לתשלום דמי ניהול ושכר הצלחה על הרכיב שמושקע במסגרת ההתחייבות לקרן (אם כי גם בנושא זה יש שינויים)
הקרנות המגייסות מציעות למשקיעים את המסמך שמרכז שאלות נפוצות בקרב משקיעים בבחינה של קרן להשקעה. הנושאים המרכזיים המפורטים במסמך הם מידע כללי על ה- GP ועל הקרן, אסטרטגיית השקעה, תהליך השקעה, סביבת שוק, תנאי קרן וביצועי העבר של הקרן.
השותף בשותפות מוגבלת האחראי על כל החלטות הניהול של השותפות. ל- GP יש אחריות לפעול לטובת השותפים המוגבלים (LP) והיא אחראית במלואה למעשיה.
מנגנון המטפל בבעיית התגמולים של הקרן עבור ביצועים לקויים. המנגנון מבטיח כי דמי ההצלחה יהיו מבוססים רק על הרווחים החדשים נטו עבור כל משקיע. הקרן לא רשאית לגבות דמי הצלחה עד שהקרן לא החזירה את ההפסדים למשקיעים ולאחר מכן מחושבים דמי ההצלחה. במידה ונגבו דמי הצלחה, מועד הגבייה מהווה נקודה חדשה לחישוב דמי ההצלחה.
רמת התשואה שהקרן צריכה להשיג לפני שהיא מסוגלת לגבות את דמי ההצלחה.
בתחילת ההשקעה, השערוך של המשקיע עבור השקעתו בקרן עלול להיות שלילי (ביחס לגובה ההשקעה) ואף לייצר הפסד, בעיקר בעקבות דמי ניהול והוצאות עסקה, באופן שאינו משקף את ביצועי ההשקעה בהמשך. לאחר מכן, השערוך הופך לחיובי, בעיקר בעת מימוש השקעות ו/או עלייה בשווי הנכסים בפרוטפוליו – דבר המוביל לנקודה הגבוהה ביותר של העקום. J-Curve הוא הגרף המתאר תהליך זה: תחילה ירידה ואחריה עלייה בשיעור גבוה יותר, בדומה לאות J.
המשמעות עבור המשקיעים היא שהם אמנם מקצים כספים לקרן פרייבט אקוויטי כבר מתחילת הפעילות שלה, אך רק בשנה השלישית או הרביעית הם רואים תזרים מזומנים חיובי – שמגיע לשיאו בעת מימוש הנכס. בנכסים מניבים, תחולקנה חלוקות שוטפות בהתאם לתזרים המזומנים הפנוי, לאחר השקעות ההון בהשבחת הנכס.
משקיע שמספק לשותפות מימון בכדי לאפשר לה לפעול, תוך זכאות להשתתף/ליהנות מרווחיה. אחריותו לחובות החברה מוגבלת לסכום שהשקיע בשותפות ולא מעבר לכך. כלומר, היה והשותפות נקלעה לחובות, השותף המוגבל מסכן אך ורק את הסכום שהשקיע. למשקיע יש זכויות וחובות בהתאם למדיניות הקרן.
הסכם ה- LPA הינו הסכם המגדיר את היחסים בין ה-GP ל-LP. ההסכם מתחיל במערכת הגדרות רחבה ומפורטת המסבירה לעומק את המשמעות של כל המילים הרלוונטיות המופיעות במסמך. ליבו של ההסכם מוקדש לאספקטים מהותיים אחרים כמו אחריותם של השותפים, שם, מטרה, התחלה ומשך זמן; והמקום העיקרי של העסק.
חלק נוסף, מסביר על אופן ההשקעה באמצעות הון או חוב וישנו פירוט של כלל האפשרויות שהמשקיעים יכולים להיתקל בהן, למשל, המספר המרבי של הימים לביצוע הפעולות הנדרשות; זכויותיהם של ה- GP ביחס לגידול ההון וכל הפעולות הנדרשות לביצוע לצורך הקמת הקרן.
מזכר השמה פרטי הוא מסמך משפטי הניתן למשקיעים פוטנציאליים בעת גיוס הכסף. המסמך חושף את כל מה שהמשקיע צריך לדעת כדי לקבל החלטת השקעה מושכלת לפני ביצוע ההשקעה.
ה- PPM מפרט בין היתר את הזדמנות ההשקעה, התחייבויות משפטיות ומסביר את הסיכון להפסדים. הגילויים הכלולים ב- PPM משתנים בהתאם למורכבות תנאי ההצעה.